בנייה ירוקה

בניה ירוקה – הסברים והמלצות

להלן מקבץ הודעות ועדכונים מטעם פורום ה-15 בנושא סביבה, אקלים וקיימות:

גיליון מיוחד לכבוד וועידת האקלים בגלזגו – COP26

הודעות חשובות

פורום ה-15 פרסם מאגר של מדריכים וכלים זמינים ליישום תכנית ברית ערים לאיכות חיים וסביבה. מטרת המאגר היא לסייע לעיריות החברות בתכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה" של פורום ה-15 במימוש יעדי התכנית והוא מהווה חלק חשוב מליווי העיריות החברות בתכנית. המאגר יתעדכן מעת לעת ותוכלו למצוא בו כלים ומדריכים פרקטיים לקידום ויישום הקיימות בעיר. לכניסה למאגר לחצו כאן.

ב- 14.12.21 יקיים פורום ה-15 מפגש נוסף בסדרת מפגשי העיון בנושא היערכות עירונית למשבר האקלים (המפגש השלישי בנושא זה, המהווה גם מפגש שישי בסדרת מפגשי "חוסן עירוני בשגרה ובחירום" של פורום ה-15). המפגש יעסוק בנושא החום בעיר, ויספק דוגמאות לכלים מעשיים למיפוי החום בעיר, לקירור העיר ולהתמודדות עם אירועי חום קיצוניים. הזמנת "שמרו את היום" עם פרטים נוספים תשלח בקרוב.

עדכונים

ביום א', 24.10.21, אושר בממשלה עדכון לתכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2020-2030. הצעדים הנכללים בהחלטה מסתכמים בכ-725 מיליון ₪, ויישומם ישפיע על כלל המגזרים במשק. לעיון בתכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לחצו כאן. לקריאת החלטת הממשלה מספר 541  לחצו כאן.

בנוסף, אישרה ממשלת ישראל תכנית יישום לאומית להתמודדות עם משבר האקלים לשנים 2022-2026, שכוללת תכניות יישום למגזרים השונים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינויי אקלים וצעדי מדיניות רוחביים. לעיון בתכנית היישום הלאומית לחצו כאן.

בד בבד, ערב פתיחתה של ועידת האקלים העולמית בגלזגו (לה מוקדש פרק מיוחד בהמשך מידעון זה), בה השתתף ראש הממשלה, לצד השרות להגנת הסביבה והאנרגיה, הכריז רה"מ כי ישראל תתחייב לאיפוס פליטות גזי החממה שלה עד לשנת 2050.

מה צפוי לנו בתקופה הקרובה בתחום מדיניות הפסולת: הרחבת חוק הפיקדון, הפסקת ההכרה בפסולת אריזות שלא הופרדה במקור, אימוץ תקני מחזור בינלאומיים לפסולת אלקטרונית, חוק מסגרת לפסולת ועוד. לקריאת כתבה בנושא לחצו כאן.

המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא  מספר 13311 לתמיכה בהקמה ושדרוג של מרכזי מחזור ברשויות המקומיות. התאריך האחרון להגשת מועמדות: 30.3.2022. לעיון בפרטי הקול הקורא לחצו כאן.

במסגרת ועידת עכו לעירוניות, שהתקיימה ב- 18-19.10.21, ביוזמת הפורום הישראלי לעירוניות, הוענק "אות העירוניות" לרשויות שהציגו מיזמים פורצי דרך ובעלי ערך מוסף שמטרתם חיזוק החוסן העירוני לנוכח משבר הקורונה ומשבר האקלים. בקטגוריית 'שיפור ההתמודדות עם משבר האקלים' זכתה עיריית תל אביב-יפו במקום הראשון על "תכנית היער העירוני"; למקום השני הגיעה עיריית גבעתיים על מיזם "הצללת המרחב העירוני". במקום השלישי זכתה עיריית טירת הכרמל על פרויקט "הבניין הירוק". עיריית רחובות קיבלה ציון לשבח על פרויקט "קורס פעילי סביבה". נציין גם שעיריית ירושלים זכתה במקום הראשון בקטיגורית שיפור העמידות הקהילתית והכלכלית נוכח משבר הקורונה.

עדכוני בניה ירוקה

קול קורא משותף של משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך והמועצה הישראלית לבניה ירוקה מזמין בתי ספר על יסודיים בהם מותקנת מערכת פאנלים סולאריים על הגג להגיש מועמדות לתחרות בתי ספר מאופסי אנרגיה. להרשמה לתחרות לחצו כאן. למסמכי הקול קורא לחצו כאן.

יוזמות עירוניות

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון פרסמה דו"ח המסכם את השנה הראשונה לפעילותו של "הפורום האזורי בשרון להיערכות למשבר האקלים". הדו"ח סוקר את התהליך הייחודי שמובילה היחידה – להכנת תכנית אזורית להיערכות למשבר האקלים. לקריאה נוספת ועיון בדו"ח לחצו כאן.

עיריית חדרה מחליפה בימים אלה את צי רכבי התפעול העירוני בכלי רכב חשמליים, ומתקינה עמדות טעינה בחניונים העירוניים. לקריאת הידיעה באתר העירייה לחצו כאן.

החורף מגיע והעיריות מתחילות להיערך!

העיריות אשדוד ותל אביב-יפו פרסמו עלונים לתושבים בנושא היערכות עירונית לחורף. העלונים מציגים לתושבים את הפעולות שנקטו כל אחת מהעיריות להכנת התשתית העירונית ומספקים הנחיות לתושבים להיערכות למצבי חירום אקלימיים, לעיון בחוברת של עיריית אשדוד לחצו כאן, לעיון בפרסום של עיריית תל אביב-יפו לחצו כאן.

עיריית נתניה ממשיכה לקדם את ההתייעלות האנרגטית בעיר. העירייה משיקה בימים אלה מיזם רב שנתי ורחב היקף להקמת מערכות פאנלים סולאריים על כ-300 מבני ומתקני ציבור, בהם מבני ציבור וחינוך, קירוי מגרשי ספורט וחניה ושטחי בור. בנוסף, פרסמה העירייה מכרז להחלפת תאורת החוץ בכל 15,000 גופי התאורה בעיר לתאורת לד.

עיריית רמת גן השיקה פרויקט חדש לחיזוק משאב העצים בעיר – פרויקט "ירוק ליד הבית" מבקש מהתושבים לזהות ולהציע מקומות פנויים לשתילת עצים, לפי רשימת קריטריונים המפורסמים באתר העירייה. לחצו כאן לקריאה על הפרויקט באתר העירייה ולעיון בקריטריונים ובטופס המקוון.

במטרה לצמצם את בזבוז המזון מציעה תכנית המזון העירונית של עיריית תל אביב-יפו קורס מקוון להורים שרוצים ללמוד כיצד להקטין את ההוצאות הכלכליות ברכישת מזון ולקבל כלים לצמצום בזבוז מזון בבית. לעיון בפרטי הקורס לחצו כאן.

מיזם טכנולוגי חדש יופעל לראשונה בעיריית פתח תקווה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, במטרה להפחית את כמות הצפירות בעיר במטרה להפחית את זיהום הרעש בעיר, בעתיד נהגים אף ייקנסו על צפירה שלא לצורך. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

במסגרת פעילותה של עיריית חולון בתחום ההיערכות העירונית למשבר האקלים מקדמת העירייה בימים אלה התקנה של מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות ופריסה של עמדות טעינה לרכב חשמלי. לקריאת הידיעה באתר העירייה לחצו כאן.

במסגרת מהלך של התרחבות ו"מתיחת פנים" המתוכנן במרכז קיפו"ד ("קיימות פורצת דרך") של עיריית כפר סבא, פרסמה העירייה קול קורא לעוסקים בקיימות וחדשנות הרוצים לקחת חלק בשיפוץ המרכז שאמור בעתיד לשמש כמרכז הדגמה של פתרונות סביבתיים וחדשניים לבניה. לעיון בקול הקורא לחצו כאן, לקריאת כתבה על הנושא לחצו כאן.

בבואה לקדם היערכות עירונית למשבר האקלים, מתמודדת עיריית באר שבע עם תנאי פתיחה מורכבים. לקריאת כתבה הסוקרת את פעולות העירייה במטרה למזער את נזקי האקלים לחצו כאן.

עיריית רמת גן פועלת להפחתת הצריכה בקרב התושבים על ידי הקמה של "ארגז כלים קהילתי" לפי המתווה של ספריית כלים שיתופית. לקריאת הפוסט בפייסבוק העירוני לחצו כאן. 

אנו מזמינים אתכם להעביר לנו חומרים ולשתף אותנו בפרויקטים מעניינים הנעשים בעירכם, לצורך הצגתם במידעון זה. את החומרים יש להעביר למייל – hadasb@forum15.org.

יוזמות עירוניות מהעולם

 בהולנד, שעריה מאופיינות בצפיפות יחסית גבוהה ובהתאמה - במיעוט יחסי של מרחבי טבע בתוך העיר, פועל מיזם שמטרתו להקים יערות במרכזים עירוניים, במטרה לחזק את משאב העצים העירוני ולתמוך במגוון הביולוגי. הידעתם? גם "יער" בגודל של מגרש טניס יכול לסייע לשמירה על המגוון הביולוגי. לצפייה בסרטון על המיזם לחצו כאן.

בעיר בילבאו שבספרד התקינו מייצג אמנות חזותי פרובוקטיבי תחת הכותרת "אנחנו מטביעים את עצמנו" שמטרתו להעלות מודעות לנושא ההשלכות של מעשינו על עתיד האנושות בכדור הארץ. לקריאת כתבה לחצו כאן.

30 רשויות מקומיות בדנמרק התחייבו להכין תכנית היערכות לשינויי אקלים על פי מסגרת הפעולה של ארגון ה-C40, בו חברה גם עיריית תל-אביב - יפו ויצטרפו ל-64 הרשויות המקומיות בדנמרק  שכבר בשלבי הכנה של תכניות אקלים. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

עיריית לאס וגאס שבארה"ב הברית עתידה להשתמש בטכנולוגיית מתקדמת של הדמיות וסימולציות דיגיטליות (Digital Twin Technology) במטרה לנטר ולהפחית את הפליטות העירוניות. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

עיריית שיקגו שבארה"ב מעניקה מלגות לפרויקטים מקומיים-קהילתיים המעודדים הליכתיות ושימוש בתחבורה ציבורית, לקריאת הכתבה לחצו כאן.

פינה מיוחדת: וועידת האקלים העולמית בגלזגו

מחר יפתח השבוע השני של ועידת האקלים ה- 26 בגלזגו שכינוייה "COP26", במסגרתה מתכנסות מדינות העולם כדי לדון בסוגיות השונות והדחופות הנוגעות למשבר האקלים, במטרה לחזק את ההתחייבות המשותפת לנקיטת הפעולות הדרושות כדי לשלום את עליית הטמפרטורה, הפחתת פליטות גזי החממה והיערכות להשפעותיו של משבר האקלים. במסגרת הועידה, מתקיימים גם דיונים הנוגעים למגזרים וסקטורים שונים, בהם השלטון המקומי והאזורי, שם נדון חלקן של הרשויות המקומיות והערים ברחבי העולם בהיערכות לתופעות האקלים הקיצוניות שהולכות ומחריפות.להלן מגוון כתבות ופרסומים בנושא:

על מנת לצפות בשידורי לייב מוועידת האקלים בגלזגו יש להירשם כאן.

הושקה סדרת הסכתים (פודקאסטים) חדשה של עיתון הארץ בת 8 פרקים בנושא משבר האקלים, הפרק הראשון עוסק בשאלה מה יקרה פה לאחר עליה של 2 מעלות? להאזנה לפרק הראשון לחצו כאן.

מתוך חשבון הטוויטר של האקלימיסטים (הפודקאסט הראשון בישראל על משבר האקלים של ד"ר אבנר גרוס והעיתונאי נדן פלדמן): "נחשו כמה יעלה לנו לאפס את הפליטות ולעצור את משבר האקלים? 6% מהכלכלה העולמית בשנה, ועכשיו נחשו כמה עולה לנו כיום לסבסד את חברות הדלקים? 7% מהכלכלה העולמית בשנה." מוזמנות.ים לעקוב אחריהם כאן.

ועידת האקלים ה-26 בגלזגו:

למה וועידת האקלים בגלזגו היא אירוע קריטי כל כך? מואב ורדי, שליח כאן חדשות לגלזגו, מסביר. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

מדענים מרחבי העולם מסכימים כי הוועידה בגלזגו היא אירוע מכריע, והזדמנות אחרונה עבור האנושות להימנע מההשלכות החמורות ביותר של משבר האקלים. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

מספר ימים לפני וועידת האקלים הופץ סרטון שהפיק האו"ם ובוא נראה דינוזאור הנואם בפני מליאת האו"ם ומפציר באנושות: "אל תבחרו בהכחדה". לקריאת כתבה וצפייה בסרטון לחצו כאן.

ההיסטוריה מלמדת כי וועידות האקלים לא מונעות מהעולם להתחמם ולהזדהם אולם הן מהוות את המנגנון הטוב ביותר של העולם להכיר במשבר האקלים. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

המשתתפים הבולטים בוועידת האקלים - מי ממנהיגי העולם השתתף בוועידה ומי בלט בחסרונו? לקריאת הסקירה לחצו כאן.

ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, השתתף באירוע הפתיחה של וועידת האקלים והצהיר על כוונותיו להחזיר את ארה"ב למאמץ הגלובלי להפחתת פליטות. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

הצהרה היסטורית של מנהיגי העולם בפסגת האקלים מחייבת מדינות לחדול מביאור יערות. לקריאת הכתבה בגרדיאן לחצו כאן.

היום השלישי לוועידת האקלים הוקדש להיבטים הכלכליים של משבר האקלים. מעל 450 גופים פיננסים מ45 מדינות התחייבו למטרת הפחתת פליטות גזי החממה. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

התרחיש הגרוע ביותר, טווחי שגיאה גדולים ותחזיות אקלימיות מפחידות- איך תראה התחממות גלובלית בגבול העליון- 3 מעלות. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

ראש ממשלת הודו הצהיר כי הודו תאפס את הפליטות שלה רק בשנת 2070. לדבריו, יעד זה אמנם מאוחר אך יש לזכור כי הודו מכילה 17% מאוכלוסיית העולם אך אחראית רק ל- 5% מהפליטות הגלובליות (נכון להיום). לקריאת הכתבה לחצו כאן.

ערב וועידת האקלים של האו"ם, בריאיון מנכ"לית גרינפיס, ג'ניפר מורגן, היא מזהירה מפני הבטחות בלי כיסוי וקוראת לאזרחים "ללחוץ" על המנהיגים. לקריאת ראיון עמה בעיתון כלכליסט לחצו כאן.

מאמר דעה מסביר שהסיסמה "איפוס פחמני" אמנם נשמעת הרבה בוועידת האקלים, אך האנושות חייבת להבין שמימוש היעד הזה יחייב אותנו לבצע שינויים דרסטיים בחיינו, באופן שחלק מהאנושות עשויה לחוות כהרעה באיכות החיים. לקריאת מאמר דעה בנושא לחצו כאן.

אז מה אפשר לעשות כבר עכשיו בשביל להתמודד עם משבר האקלים? לקריאת כתבה המרכזת 12 צעדים הנוגעים לכל תחומי החיים מעיתון דהמרקר לחצו כאן.

מילון מונחי אקלים לדיפלומט הישראלי שהכין משרד החוץ. לעיון במילון לחצו כאן.

במהלך ימי ועידת האקלים, תאגיד השידור "כאן" מקדיש תכנית יומית לעיסוק במשבר האקלים ולסקירת הנעשה בוועידה – כל יום בשעה 14:00.

המדריך השלם ל- COP26 - כל מה שצריך לדעת על וועידת האקלים בגלזגו. לקריאת כתבה מעיתון הגרדיאן לחצו כאן. בנוסף, מדריך ייעודי לוועידה המותאם לקהל הצעיר אשר תופס מקום חשוב במאבק העולמי במשבר האקלים, לקריאת המדריך לחצו כאן.

משבר האקלים בישראל:

קצב ההתחממות של ישראל גבוה פי שניים מהממוצע העולמי. זהו ממצא מדאיג, ואנו צריכים להיערך בהקדם להשפעותיו. לקריאת הכתבה בעקבות דוח של השירות המטאורולוגי לחצו כאן. לקריאת הידיעה באתר השירות המטאורולוגי הישראלי לחצו כאן.

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע שעבר מעלה תמונה מדאיגה באשר ליחס של המדינה לנושא, ומצביעה על חוסר מוכנותה להתמודד עם משבר האקלים. לקריאת כתבה בנושא לחצו כאן.

ישראל מציגה את עצמה בגלזגו כמדינת הסטארט־אפ אשר תפתור את בעיות העולם באמצעות חדשנות אקלימית אך דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר מצא שאפילו בתחום זה אנחנו מדורגים במקום נמוך בהשוואה ל- OECD. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

לאחר הכרזת ראש הממשלה כי ישראל תתחייב ליעד של אפס פליטות עד 2050 יהיה מעניין לראות  מהם קווי הפעולה שינחו אותנו לשם. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

מאמר דעה טוען כי כדי להשיג את יעדי האקלים שהציג ראש הממשלה בנט צריך להתמודד עם השליטה הבלעדית של חברת החשמל על רשת החשמל, שבלעדיה לא ניתן יהיה להתקדם בקצב הדרוש בתחום האנרגיות מתחדשות. לקריאת המאמר לחצו כאן.

בזמן שחוק האקלים של ישראל מתעכב יש המציעים שהטיפול במשבר האקלים ופיקוח על פעילות הממשלה בנושא זה יועבר לרשות עצמאית. לקריאת מאמר הדעה של שני אשכנזי, כתבת גלובס, לחצו כאן.

לראשונה יפגשו מנהיגים מהמזרח התיכון, שהינו פגיע במיוחד לנזקי משבר האקלים, לוועידת אקלים אזורית. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

מחקר חדש של בנק ישראל בוחן את טביעת הרגל האקלימית של ענף התחבורה בישראל, מציג דרכי טיפול אפשריות ומצביע על המסקנות הנגזרות מכך לגבי המשק הישראלי.​ לקריאת הידיעה וקישור למחקר לחצו כאן.

השפעה על האדם:

למשבר האקלים השפעות רבות על בריאות הציבור, לקריאת הכתבה אודות דוח של ארגון הבריאות העולמי לחצו כאן.

למשבר האקלים השפעות גם על נפש האדם ותופעה של חרדת אקלים נהיית שכיחה בקרב הציבור ומצריכה התייחסות. לקריאת כתבה בנושא לחצו כאן.

פרס נובל לפיסיקה לשנת 2021 יוענק עבור מחקרים פורצי דרך על השפעת האנושות על האקלים. לקריאת כתבה בנושא לחצו כאן.

דב חנין, אשר מזוהה כבר שנים בין היתר עם המאבק הסביבתי, מונה על ידי נשיא המדינה להיות ראש פורום האקלים הישראלי. לקריאת ראיון עמו לחצו כאן.

היערכות עירונית למשבר האקלים:

בהיעדר תקציב ממשלתי לנושאי ההיערכות למשבר האקלים, נופלות האחריות על הנושא על כתפי הרשויות המקומיות. לקריאת כתבה בדהמרקר לחצו כאן.

איך ניתן לשמור על הטבע במציאות של אקלים משתנה והאם דווקא הפתרונות למשבר האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי? על המתחים בין המאבקים הסביבתיים ועל ההבנות החדשות אליהן יש להגיע בהקשר של ניצול שטחים פתוחים ופתרונות מבוססי טבע. לקריאת הכתבה לחצו כאן.